רש"י על מנחות ט״ו ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות ט״ו ע״ב:א׳ רש"י על מנחות ט״ו ע״ב:ח׳ »

1 מנחות פתח ↗

הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם קַנְבּוֹס וְלוּף אָסְרָה תּוֹרָה, דִּתְנַן: הָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה קַנְבּוֹס וְלוֹף לֹא יְהֵא זוֹרֵעַ עַל גַּבֵּיהֶם, שֶׁהֵן עוֹשׂוֹת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים – שְׁאָר זְרָעִים מִדְּרַבָּנַן הוּא דַּאֲסִירִי. הַאי דְּעָבֵיד אִיסּוּרָא – קַנְסוּהּ רַבָּנַן, הַאי דְּלָא עָבֵיד אִיסּוּרָא – לָא קַנְסוּהּ רַבָּנַן. אֲבָל הָכָא, לֵימָא קַל וָחוֹמֶר!

2 מנחות פתח ↗

3 תוספות יום טוב על משנה כלאים פתח ↗

*רבי אליעזר וכו'. ולגירסת התוס' שכתבתי בפ"ט דב"ב משנה ז גרסי' ר' אלעזר בלא יו"ד וע"ש בד"ה ר"א אומר וכו' ובד"ה תקברם וכו' ובד"ה וחכ"א וכו': וכל מיני זרעים. פירש"י במנחות דט"ו. דכתיב כרמך כלאים זרעים הדומים לכרם ובקנבוס ולוף תולין אשכולות כעין ענבים. להכי הוו כלאים. והרמב"ם בפ"ה נתן טעם שנגמרים עם תבואת הכרם. ופי' הכ"מ שכמו שהכרם אינו ניתר עד ג' שנים מטעם ערלה וקנבוס ולוף עושין לג' שנים כדתנן לעיל בפ"ב מ"ה ע"כ. *וע"ש שכתבתי מהו קנבוס ובמנחות קנבוס ולוף * אמרה תורה דתנן היתה שדהו זרוע קנבוס ולוף וכו' דלעיל פ"ב מ"ה והיינו כהרמב"ם דמייתי ראיה שעושים לג' שנים דאילו לענין כלאי כרם לא מתנייה כלל אלא לענין כלאי זרעים. וזהו מן התימה על פרש"י דהתם. ומ"ש הר"ב דמדרבנן הוו כלאים להרמב"ם בפ"ה כפירוש הכ"מ הני דהכא וכדומה להם שאינם נאכלים אפי' מדרבנן לא. שלא אסרו חכמים אלא הגרעינים הנאכלי' ולדידיה ניחא דנקט התנא להני לומר דדוקא אלו מותרים אפי' מדרבנן:

3 דברי חמודות על מנחות פתח ↗

או שני מיני ירק עם החרצן. או זרע א' ירק וזרע א' מין תבואה וחרצן כן לשון הרמב"ם בפ"ה מה"כ וכתב עוד הרמב"ם ואינו חייב מן התורה אלא על קנבוס ולוף וכיוצא בהן מזרעים שנגמרים עם תבואת הכרם אבל שאר הזרעים אסורים מדבריהם וכתב הכ"מ דהכי איתא במנחות פ"ב דף ט"ו ומ"ש שהם נגמרים וכו' נ"ל דהיינו שאינם נעשים אלא לג' שנים כדתנן בריש פ"ב דכלאים כמו שתבואת הכרם אינו ניתר עד שלש שנים וכתב עוד משמע לי דתבואה וקטניות וירקות אסורים מן התורה שהרי כתב בסמוך דעל תבואה וירק לוקה ומשמע דלוקה מן התורה וכ"כ התוספות בפ"ב דמנחות דתבואה של ה' מינים הוי דאורייתא וכ"כ הר"ן בפ' ראשית הגז דכל ה' מינים ודאי כלאים מן התורה וכו' ובקנבוס ולוף יהיב טעמא לפי שגדלים הרבה ואיכא ערבוביא ועושים אשכלות בגפנים אבל בירק נראה שהתוספות והר"ן חולקים על הרמב"ם עכ"ד הכ"מ וטעמו של הר"ן ובנקבוס ולוף כתב ג"כ רש"י במנחות אבל בגמ' דמייתי היתה שדהו זרוע קנבוס דלענין כלאי זרעים נשנית נראה כטעמו של הרמב"ם עוד כתב הרמב"ם אין אסור משום כלאי הכרם אלא מיני תבואה ומיני ירקות בלבד אבל שאר מיני זרעים מותר לזרען בכרם ואצ"ל שאר אילנות ופי' הכ"מ ששאר מיני זרעים ר"ל שאינם נאכלים:

4 מנחות פתח ↗

1 קנבוס - קנבא:

2 לוף - מיני קיטנית:

3 אסרה תורה - בכרם אין זרעם כלה שיש להם שרש ל"א קנבוס ולוף אסרה תורה דכתיב דברים כ״ב:ט׳ כרמך כלאים זרעים הדומין לכרם ובהנך תולין אשכולות כעין ענבים:

4 בעל הכרם לא עבד איסורא אלא הכא אכתי איכא למיפרך לימא קל וחומר:

3 עיקר תוספות יום טוב על משנה כלאים פתח ↗

יא מִינֵי זְרָעִים. דִּכְתִיב כַּרְמְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם זְרָעִים הַדּוֹמִים לַכֶּרֶם וּבְקַנְבּוֹס וְלוּף תּוֹלִין אֶשְׁכּוֹלוֹת כְּמִין עֲנָבִים לְהָכִי הֲוֵי כִלְאַיִם. רַשִׁ"י בִּמְנָחוֹת דַּף ט"ו. וְהָרַמְבַּ"ם בְּפֶרֶק ה'‏ נָתַן טַעַם שֶׁנִּגְמָרִים עִם תְּבוּאַת הַכֶּרֶם. וּפֵרֵשׁ הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַכֶּרֶם אֵינוֹ נִתָּר עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִטַּעַם עָרְלָה וְקַנְבּוֹס וְלוּף עוֹשִׂין לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים כְּדִלְעֵיל פֶּרֶק ב'‏ מִשְׁנָה ה':

« רש"י על מנחות ט״ו ע״ב:א׳ רש"י על מנחות ט״ו ע״ב:ח׳ »